“אם ביטוח לאומי סוגר לי את הדלת, אני נכנס דרך החלון”

עו”ד ניר תורג’מן, שייצג עד היום אלפי מבוטחים מול ביטוח לאומי, מסביר מדוע מי שתביעתו נדחית חייב לשקול להגיש ערר: “שניים מכל שלושה לקוחות שלי שהגישו ערר קיבלו פיצוי גבוה יותר”

“שניים מכל שלושה לקוחות שלי, שהגישו ערר על החלטה של ביטוח לאומי, קיבלו פיצוי גבוה יותר”, כך טוען עו”ד ניר תורג’מן, מומחה לדיני נזיקין, שייצג עד היום אלפי מבוטחים מול ביטוח לאומי. לדבריו, למבוטחים אסור להשלים עם החלטות שפוגעות בהם, ועליהם לשקול להגיש ערר.

עו”ד תורג’מן מתייחס לאנומליה שמכירים עורכי דין רבים הפועלים בתחום, לפיה ועדות רפואיות שהרכבן שונה מקבלות במקרים רבים החלטות הפוכות. “זה דבר די שגרתי ונפוץ, ולכן המסקנה הבלתי נמנעת היא שאם ביטוח לאומי סוגר את הדלת, צריך להיכנס דרך החלון”.

הביטוח הלאומי הצליח להדהים את הצעירה

קיימות דוגמאות רבות להתנהלות בעייתית זו, אך עו”ד תורג’מן בוחר להתמקד דווקא במקרה שהטיפול בו טרם הסתיים וממחיש את הצורך שלא לוותר מול החלטות שרירותיות.

“בתיק שבו אני מטפל עולה חדשה מצרפת בשנות העשרים לחייה נפגעה בתאונת עבודה”, הוא מספר. לדבריו, האישה הצעירה עברה תאונת דרכים בדרך לעבודה (כלומר, תאונה שנחשבת על פי חוק לתאונת עבודה – ז”מ) ובדיקות שעברה הצביעו על כך שנגרם לה נזק בחוליות הצוואר.

“כתוצאה מהתאונה, הצעירה סבלה מכאבים חזקים ומהתכווצויות, אבל כאשר היא הגיעה לוועדה הרפואית, הרופא ניסה, משום מה, להזיז לה את הצוואר בכוח”, הוא מספר. “הצעירה אמרה שזה כואב לה, אך הרופא שאל אותה, ‘את רוצה שאפסיק את הוועדה בגלל ספאזם (כיווץ לא רצוני של השריר המחייב דחייה של הוועדה – ז”מ)’. היא השיבה שלא, היא לא מעוניינת לבטל את הוועדה כי היא חיכתה לה זמן רב”.

בסופו של דבר, מספר עו”ד תורג’מן, קיבל הביטוח הלאומי החלטה שהצליחה להדהים את הצעירה. “הביטוח הלאומי דחה את התביעה לגמרי, והרופא כתב בפרוטוקול שהצעירה מניעה את הצוואר בחופשיות, ללא שום הגבלה בטווח התנועה. היא יצאה מביטוח לאומי ללא כל פיצוי”.

“החלטה של ביטוח לאומי היא לא תורה מסיני”

בעצת עו”ד תורג’מן החליטה הצעירה שלא לוותר והגישה ערעור על ההחלטה לבית הדין לעבודה. “טענו שם שנעשה עוול שצריך לתקן, אך בית הדין קבע שבמקרה זה הוא לא יכול להתערב ולשנות את ההחלטה הרפואית והציע לנו להגיש תביעה על החמרה במצבה של הצעירה”.

הצעירה הרימה את הכפפה והגישה תביעה נוספת להחמרה במצבה לביטוח לאומי. לדברי עו”ד תורג’מן, היא הגיעה לרופא תעסוקתי שבחן את מצבה וקבע שיש לה פציעה קשה בצוואר. “כעת היא ממתינה שוב לוועדה רפואית ואנו בטוחים שהיא תשנה את ההחלטה ותקבע שמגיע לה פיצוי”.

הצעירה, שמנהלת מאבק כדי למצות את זכויותיה כבר שנתיים, איננה בודדה במערכה. לדברי עו”ד תורג’מן, מדובר בהתנהלות שמאפיינת תיקים רבים. “אני 15 שנה מייצג מבוטחים בביטוח לאומי ורואה מבוטחים שמקבלים 15% נכות, אף שבמקרים אחרים הם היו יכולים לקבל 20% או 0%”.

בעצם, מסביר עו”ד תורג’מן, התובנה האמיתית שצריך ללמוד מהפרשה היא ש”שום דבר בביטוח לאומי הוא לא תורה מסיני, והציבור חייב להיות ער לכך”.

לדבריו, לפני שמבוטחים שמגיעים לביטוח לאומי יוצאים ל”קרב”, עליהם להצטייד בעורך דין מיומן ובעל ניסיון שמכיר את התנהלות הוועדות הרפואיות ויכול לסייע להם למצות את זכויותיהם. “להגיע לא מיוצג לביטוח לאומי זו טעות קשה, זה יציב אתכם בעמדת נחיתות ודאית”, הוא קובע.

נפגעתם בתאונת עבודה? זקוקים לייצוג בביטוח לאומי כדי למצות את זכויותיכם?

פנו כאן או בטלפון 054-7905030 להיוועצות ראשונית עם עו”ד ניר תורג’מן, שליווה עד היום אלפי נפגעים מול הביטוח הלאומי.

תחום הרשלנות בעבודה הוא אחד מהיבטי דיני הנזיקין המרכזיים בישראל. מדובר במצבים בהם עובד נפגע כתוצאה מהתנהגות רשלנית של מעסיקו או של גורמים אחרים במקום העבודה. דיני הנזיקין מטילים אחריות על מעסיקים לדאוג לסביבת עבודה בטוחה ולנקוט באמצעי זהירות סבירים על מנת להגן על העובדים.

עוולת הרשלנות בעבודה מתייחסת למגוון מצבים, החל מתאונות פיזיות, דרך נזקי גוף או נפש עקב לחץ יתר במקום העבודה, ועד לנזקים כלכליים כמו אובדן הכנסה. מעסיקים נדרשים להעריך את הסיכונים במקום העבודה ולנקוט באמצעים מתאימים, כדוגמת הדרכה, אמצעי בטיחות ופיקוח נאות. במידה והם מכשילים בכך, הם עלולים להיות אחראים כלפי העובדים שנפגעו עקב כך.

פסיקת בתי המשפט בתחום זה פיתחה מבחנים ועקרונות מנחים על מנת לקבוע את היקף החובה של המעסיק. למשל, נבחן האם הסיכון בו נתקל העובד היה צפוי וניתן למניעה, האם המעסיק נקט באמצעי זהירות סבירים, והאם היתה התרשלות מצד העובד עצמו. בנוסף, נדרשים הניזוקים להוכיח קשר סיבתי בין התרשלות המעסיק לנזק שנגרם להם.

יש לציין כי דיני הרשלנות בעבודה מפתחים וגדלים עם השנים בהתאם להתפתחויות בסביבת העבודה, בדפוסי התעסוקה ובאתגרים הבטיחותיים. בית המשפט נדרש להגמיש את הדין ולהתאימו לצרכים המשתנים, תוך שמירה על האיזון הנכון בין זכויות העובדים לבין היכולת של מעסיקים לנהל את עסקיהם באופן יעיל.

אחריות מוחלטת

עקרון האחריות המוחלטת הוא מושג משפטי חשוב בדיני הנזיקין בישראל, המטיל אחריות על אדם או גוף מסוים ללא התחשבות באשמתו או בהתנהגותו. במקרים מסוימים, החוק קובע כי הפוגע יהיה חייב לפצות את הניזוק על נזק שגרם, גם אם לא פעל ברשלנות או בכוונה להזיק. מטרת דוקטרינה זו היא להבטיח צדק למי שנפגע ולתמרץ פעילות זהירה וזו נפוצה בהקשרים כמו מוצרים מסוכנים, מפגעי איכות הסביבה או פעילות מסוכנת אחרת.

דוגמאות אופייניות לאחריות מוחלטת כוללות אחריות בגין נזק שנגרם ממוצרים פגומים, מזיקים סביבתיים כמו פליטת חומרים מסוכנים, או נזקים עקב שימוש בבעלי חיים מסוכנים. במקרים אלה, אין צורך להוכיח התרשלות או כוונה להזיק, אלא די בקשר סיבתי בין הפעילות לנזק. אחריות זו מטילה נטל כבד יותר על המזיק, אך נועדה להרתיע מפני סיכונים ולהגן על זכויות הניזוקים.

בית המשפט נדרש לאזן בקפדנות בין האינטרס הציבורי לבין הנטל הכבד המוטל על הפוגעים, תוך התייחסות לשיקולי מדיניות, היקף הסיכון והתכלית החברתית. בפסיקה התפתחו עקרונות מורכבים למתן אחריות מוחלטת, למשל בחינת מידת השליטה של הפוגע על הסיכון, או פיתוח הגנות מסוימות במקרים חריגים.